רשו״תא דרבים

לכבוד הגאון רבי אברהם משה דינר שליט"א 

רוב ברכה על דבריו החשובים בדיני ריבית בגיליון "הוראה בישראל". הנני לדון בדברים שכתב בעובדא באחד שהקדים מעות לסוחר ספרים עבור קניית ש"ס. ואמר לו המוכר שאם ידפיסו ש"ס חדש עד שיבוא לקחת את הש"ס שקנה, יתן לו המוכר (ללא התחייבות) את הש"ס החדש. והנידון הוא האם יש בזה איסור פסיקה כיון שעדיין אין למוכר את הש"ס החדש ולא יצא השער שלו. ומעלת כבודו כתב לצדד לקולא כיון שהפסיקה אינה דוקא על הש"ס החדש אלא מזכותו של המוכר לתת לו גם את הש"ס הישן וזו פסיקה המותרת. 

ויש לדקדק דנהי שהפסיקה מותרת, מכל מקום לכאורה אכתי יהיה איסור על המוכר לתת ללוקח את הש"ס החדש, שהרי כיוון שרק עבור הקדמת המעות מסכים המוכר לתת לקונה את הש"ס החדש, נמצא שהיא ריבית מאוחרת בדרך מקח, והיינו שעבור שהלוקח הקדים למוכר את התשלום נותן לו המוכר עוד תוספת, אלא דיש לדקדק דשמא גם לעניין זה יש את הקולא שכשפסק עם חברו מותר למוכר להוסיף ללוקח כמבואר ברמ"א (סימן ק"ס ס"ד). וצריך עיון אם גם האי גוונא נכלל בהיתר זה.