תלישת עלה מהלולב כדי לאוגדו ביום טוב
שאלה: האם מי ששכח לאגוד את הלולב ההדסים והערבות בערב החג, רשאי לתלוש עלה מהלולב ביום טוב, כדי לכרוך בו את המינים ולקיים את מצות אגד הלולב.



















תשובה: כתב ה"שולחן ערוך" בזו הלשון: "מותר לטלטל עצי בשמים להריח בהם ולהניף בהם לחולה, וקוטמו ומוללו להריח בו, אחד קשים ואחד רכים" (אורח חיים סימן שכב סעיף ה). וכתב ה"משנה ברורה" (ס"ק יז) בשם המהרש"ל שאחרונים רבים הסכימו שההיתר לקטום עצי בשמים קשים הוא דוקא ביד אבל לא בכלי, למרות שקוטם על מנת להריח ואינו מתכוון לעשות כלי. והדבר אסור משום גזירה שמא יבוא לקטום את עצי הבשמים כדי לחצוץ בהם את שיניו ויכשל באיסור עשיית כלי.
והט"ז (הלכות יום טוב סימן תקיט ס"ק ב) האריך לחלוק על המהרש"ל והתיר לקטום עצי בשמים אפילו בכלי לצורך הרחה. ויתכן שמשום שעצי בשמים עומדים לריח, סבר הט"ז שהרי הם כאוכל ולפיכך מותר לקוטמם בכלי.

והנה ב"שולחן ערוך" (אורח חיים סימן תכח סעיף א) בסדר קביעת המועדים, מבואר שחז"ל קבעו את המועדים באופן שהושענא רבה לא יחול בשבת. וכתב הלבוש (שם) שחבטת הערבה היא איסור דאורייתא, ותמה עליו ה"שער אפרים" (סימן ב) שהלא בפסיקת תלוש אין איסור מהתורה. וה"פרי מגדים" (אשל אברהם ס"ק א) תמה שבתלישת עלים מתלוש אין אפילו איסור מדרבנן. וה"מחצית השקל" (שם) כתב שהצדוקים סברו כי חבטת הערבה היא איסור דאורייתא, ולכן הם טמנו את הערבות באבנים בשבת כמבואר בגמרא (סוכה מג ע"ב), אבל באמת יש בכך רק איסור מדרבנן.

ובמחלוקת ה"מחצית השקל" וה"פרי מגדים" לגבי חבטת הערבה, אין גזירה שלא יתלוש ביד שמא יתלוש בכלי, שהרי מצות הערבה היא רק בחבטה ולא בכלי, אך על פי כן מחמיר ה"מחצית השקל" וסובר שזהו איסור מדרבנן. ויש לומר שלדעת ה"מחצית השקל", כיון שמצות הערבה בחבטה שבדרך כלל תולשת את העלים, הרי זה נחשב כתיקון בעצם התלישה והדבר אסור מדרבנן. 

מעתה יש לדון האם כשתולש עלה מהלולב כדי לאגוד אותו עם ההדסים והערבות, חשוב הדבר כתיקון כלי וכמי שקוצץ עצי בשמים על מנת לחצוץ בהם את שיניו. וכבר הביא ה"שערי תשובה" (סימן תרנא ס"ק ג) שה"פנים מאירות" נשאל שאלה זו ונטה להקל לתלוש ביד עלי לולב כדי לאגוד את הלולב. וכתב ה"שערי תשובה" וזו לשונו: "וכן העולם נוהגין חומרה בזה שלא לתלוש ביום טוב ומכינים עלי לולב מערב יום טוב... ואם שכח להכין ואי אפשר לו לאגוד בעניין אחר, כמדומה שיש נוהגים לתלוש בשיניו". אבל בספר "זכרו תורת משה" כתב בזו הלשון: "אסור לקרוע עלין מן הלולב אפילו ביום טוב לקשור בו הלולב, דהוי תיקון מנא שהרי בלאו הכי לא יוכל לקשור בו" (סימן לד סעיף א).

לכן נראה לעניין הלכה למעשה, שמי ששכח לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות בערב החג, יאגוד אותם ביום טוב בגומיה, כיון שלהלכה לולב אינו צריך אגד, ולהידור מצוה ניתן לאגוד אותו שלא במינו.