אתרוג שניקב בו חור במקום הפיטם
שאלה: מצוי מאוד באתרוגים, ובעיקר באתרוגים תימניים, שניקב בהם חור במקום הפיטם. ולעיתים החור עמוק מאוד, וניתן לבדוק את הדבר על ידי החדרת חוט לתוכו. וידוע שאם החור עמוק עד חדרי הזרע הוא פוסל את האתרוג, ולפיכך יש לדון באופן שהחור מגיע עד החלק הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים של חדרי הזרע, האם חלק זה מוגדר כשטח חדרי הזרע והאתרוג נפסל מדין נקב מפולש המגיע עד חדרי הזרע.



















תשובה: הגמרא (סוכה לו ע"א) אומרת שנקב מפולש פוסל במשהו. ונחלקו הראשונים מה נחשב כנקב מפולש. לדעת התוספות (שם ד"ה אי) והרא"ש (סימן יח) אם ניקב האתרוג עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכם, חשוב הדבר כנקב מפולש מצד לצד. אולם הראב"ד ב"תמים דעים" (סימן רל בדעת הירושלמי) ובה"ג (עמוד רח) סוברים שחדרי הזרע נחשבים חלק אחד מהאתרוג, ולפיכך רק נקב מפולש לחלוטין העובר מצד לצד דרך כל האתרוג פוסל את האתרוג.
ה"שולחן ערוך" הביא שתי דעות בדבר וזו לשונו: "מפולש - יש מפרשים כפשוטו דהיינו שניקב מצד זה לצד זה, ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו מקרי מפולש" (סימן תרמח סעיף ג). ולהלכה פסק ה"משנה ברורה" (ס"ק יד) להחמיר כסברה האחרונה שנקב עד חדרי הזרע חשוב כמפולש ופוסל את האתרוג, ובשעת הדחק כשאין אפשרות למצוא אתרוג אחר יש לסמוך על הסברה הראשונה ומותר לברך על אתרוג זה. ובפרט כאשר האתרוג אינו חסר כגון שניקב על ידי מחט, היות ויש בדבר ספק ספיקא שמא הלכה שנקב עד חדרי הזרע אינו חשוב כמפולש, ושמא הלכה שגם נקב מפולש פוסל דוקא כשיש חיסרון באתרוג. ומלשון 'ובפרט' משמע שבשעת הדחק מקל ה"משנה ברורה" אפילו בלא ספק ספיקא.


עתה נדון בדין נקב מפולש מצד לצד שלא כנגד חדרי הזרע, כלומר כשהנקב לרוחב האתרוג למעלה בסמוך לפיטם או למטה בסמוך לעוקץ בשטח שאין בו חדרי זרע, וכן כשהנקב לאורך האתרוג בשטח שאין בו חדרי הזרע. ומפורש בתוספות שבאופן זה הכול מודים לראב"ד שהנקב פוסל רק כשהוא מפולש מצד לצד לחלוטין.
וצריך עיון היות ולכאורה יש סתירה בנידון האם פוסקים כדעת התוספות, שנקב שאינו עובר דרך חדרי הזרע פוסל את האתרוג רק כשהוא מפולש מצד לצד. 
ב"שולחן ערוך" (סימן תרמח סעיף א) נפסק שאתרוג היבש פסול, ושיעור היבשות הוא כשאינו מוציא שום ליחה. והדבר נבדק על ידי השחלת מחט וחוט באתרוג ובדיקת לחות החוט. ותמהו האחרונים כיצד בודקים את האתרוג על ידי מחט וחוט שיוצרים בו נקב מפולש ופוסלים אותו לדעת הרא"ש. ונאמרו כמה מהלכים כדי ליישב קושיה זו.
הט"ז כתב בזו הלשון: "יש לומר דאין פוסל מפולש אלא כשניקב מעבר זה לעבר שכנגדו או לחדרי הזרע, אבל אם הנקב בחד צד מפולש דהיינו בעובי שלה, ודאי אין פוסל לכולי עלמא בלא חיסרון" (שם). ומבואר מדבריו שאם הנקב אינו כנגד חדרי הזרע, אין הוא פוסל את האתרוג אפילו כשהוא מפולש.
ותמהו ה"פרי מגדים" (משבצות ס"ק א), ה"לבושי שרד" (ס"ק ט) וה"ביכורי יעקב" (ס"ק ג) שלכאורה הט"ז סתר את עצמו, שהרי בהמשך דבריו (ס"ק ו) הוא פסק כתוספות שנקב שאינו כנגד חדרי הזרע פוסל את האתרוג כשהוא מפולש מצד לצד, ואילו בתחילת דבריו (ס"ק א) הוא כתב שנקב שאינו כנגד חדרי הזרע אינו פוסל את האתרוג אפילו כשהוא מפולש מצד לצד, ואינו נקרא פילוש לדעת הראב"ד בלא צירוף חסר. ונאמרו כמה מהלכים כדי ליישב את דברי הט"ז.
ה"לבושי שרד" (סימן תרמח ס"ק ט) ביאר שלדעת הט"ז ישנן בנקב את שלוש הדרגות הבאות: א. נקב מפולש עד חדרי הזרע שפוסל את האתרוג. ב. נקב מפולש מצד לצד מעל או מתחת חדרי הזרע שפוסל את האתרוג כדעת הראב"ד. ג. נקב מפולש העובר לרוחב האתרוג לצד חדרי הזרע אך לא דרכם, שלדעת הראב"ד אינו פוסל את האתרוג בלא חסר למרות שהוא מפולש, כיון שהוא חשוב כעובר בחד צד. 
ה"ביכורי יעקב" ביאר שלדעת הט"ז ישנן בנקב את שלוש הדרגות הבאות: א. נקב מפולש עד חדרי הזרע שפוסל את האתרוג. ב. נקב לרוחב האתרוג שלא כנגד חדרי הזרע, בין למעלה מהם, בין למטה מהם ובין מצידם, שפוסל את האתרוג רק כשהוא מפולש מצד לצד. ג. נקב לאורך האתרוג מעוקצו לחוטמו או להפך לצד חדרי זרע, שלכולי עלמא לא נקרא מפולש למרות שנכנס מצד אחד ויוצא מהצד השני, כיון שהוא חשוב כעובר בחד צד.
ה"פרי מגדים" (משבצות ס"ק א) ביאר שלדעת הט"ז ישנן בנקב את שלוש הדרגות הבאות. א. נקב מפולש עד חדרי הזרע שפוסל את האתרוג. ב. נקב העובר דרך המחיצות המבדילות בין חדרי הזרע, שפסול כשהוא מפולש עד הצד השני של האתרוג. ג. נקב שלא כנגד חדרי הזרע, בין למעלה מהם, בין למטה מהם, בין מצדם ברוחב האתרוג וכל שכן באורך האתרוג. ונקב זה כשר למרות שהוא מפולש, היות והוא חשוב כנקב העובר בחד צד.


לעניין הלכה לגבי נקב מפולש מצד לצד שלא כנגד חדרי הזרע, עיין ב"משנה ברורה" (ס"ק ג) שמביא את שיטת ה"מגן אברהם" ואת שיטת הט"ז לפי מהלך ה"ביכורי יעקב". 
והיוצא לפי זה לדעת ה"משנה ברורה" שנקב עד חדרי הזרע נקרא מפולש ופוסל את האתרוג. ונקב מפולש לרוחב האתרוג שלא במקום חדרי הזרע, בין למעלה, בין למטה ובין מהצד פוסל את האתרוג. ואילו לגבי נקב לאורך האתרוג שאינו עובר דרך חדרי הזרע, הביא ה"משנה ברורה" שתי דעות האם הוא נקרא נקב מפולש או נקב בחד צד. 
וכתב ה"משנה ברורה" וזו לשונו: "ואם ניקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה שלא כנגד חדרי הזרע, דהיינו במקום שהאתרוג מתקצר למטה, זה מקרי מפולש בין לדעה אחת ובין לדעה שניה" (ס"ק טו). 
ועיין ב"שער הציון" (ס"ק ה) שהביא את דברי ה"פרי מגדים" בדעת הט"ז, שאם ניקב האתרוג במקום הקצר שלו אפילו מעבר לעבר אין זה נקרא נקרא מפולש, וחלק עליו מכמה טעמים.


עתה נדון בנידון דידן לגבי אתרוג שניקב בו חור במקום הפיטם. ויש לברר האם החלק הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים של חדרי הזרע מוגדר כשטח חדרי הזרע, והאם נקב עמוק החודר לשטח זה חשוב כמפולש ופוסל את האתרוג.
ולכאורה מבואר מדברי ה"פרי מגדים" הנ"ל שלא מגדירים את כל שטח חדרי הזרע כמקום אחד, 
 
אלא כל חדר מחדרי הזרע עומד בפני עצמו, והדפנות הלבנות החוצצות בין פלח לפלח, וכן העיגול הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים, חשובים כחלק מהקליפה. 
המציאות מראה שבאתרוג תימני יש חציצה עבה יותר בין פלח לפלח, וחציצה זו עשויה מחומר לבן ככל הקליפה שמסביב חדרי הזרע, והיא והקליפה נראות כמקשה אחת. ולכן פסק ה"פרי מגדים" שנקב העובר במחיצה הלבנה שבין הפלחים לא חשוב כנקב שהגיע לחדרי הזרע, ולפיכך הוא פוסל דוקא כשהוא מפולש לחלוטין ומגיע עד צדו השני של האתרוג. 
ולפי זה עולה כי הוא הדין בנידון דידן כאשר החור העמוק היוצא ממקום הפיטם מגיע עד העיגול הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים של חדרי הזרע. ולכן הוא אינו פוסל את האתרוג כל עוד הוא אינו מפולש ואינו עובר דרך כל החלק הלבן ויוצא מצידו התחתון של האתרוג.
ויש לדון מהי דעת שאר האחרונים שלא תירצו את סתירת הט"ז כמהלך ה"פרי מגדים". ולכאורה נראה כי כל מחלוקתם על ה"פרי מגדים" היא רק לגבי הדין שגם נקב מפולש שלא במקום חדרי הזרע נקרא פילוש ופוסל את האתרוג, אבל אין ראיה שהם חולקים על הגדר שהחלק הלבן שבין הפלחים אינו נחשב כשטח חדרי הזרע, אלא שלשיטתם אין נפקא מינה בדבר היות והם פוסלים נקב מפולש גם כשאינו כנגד חדרי הזרע. 
אולם הנפקא מינה העולה מהדברים היא לגבי נידון דידן, בחור עמוק היוצא ממקום הפיטם ומגיע עד העיגול הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים של חדרי הזרע, והאם נקב זה פוסל למרות שהוא לא מפולש ולא יוצא מצדו התחתון של האתרוג. וכיון שאין ראיה מהחולקים על ה"פרי מגדים" לגבי מקרה זה, עולה כי חור העובר בעיגול הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים, אינו פוסל את האתרוג כשאינו מפולש אלא אם כן הוא מחסר מהאתרוג.


לאור האמור יש לדון האם מחויבים לבדוק באמצעות חוט את עומקו של החור ולברר האם הוא חודר עד שטח חדרי הזרע. ועיין ב"משנה ברורה" (סימן תרמח ס"ק יא) שבאתרוג שיש בו ספק חסר אזלינן לקולא מכח ספק ספיקא, האם יש בו חסר, ואף אם יש בו חסר האם חסר בפחות משיעור איסר פוסל את האתרוג. והוא הדין כשהספק הוא האם פילוש הנקב הגיע עד חדרי הזרע, ואף אם הפילוש הגיע עד חדרי הזרע ישנו ספק נוסף האם חור מפולש צריך גם לחסר את האתרוג כדי לפוסלו, ועל כן יש להקל בדבר משום ספק ספיקא.
ולפי זה עולה שבנידון דידן, אפילו כשהחור במקום הפיטם עמוק, יהיה תמיד ספק ספיקא. ספק אחד האם החור נכנס לעיגול הלבן שבאמצע האתרוג בין הפלחים או שהוא נכנס לחדרי הזרע. ואף אם החור נכנס לחדרי הזרע, ישנו ספק נוסף האם חור מפולש צריך גם לחסר את האתרוג כדי לפוסלו. וממילא האתרוג כשר מצד ספק ספיקא ואין חיוב לבודקו.
אולם עדיין יש מעלה לבדוק את האתרוג כדי שיהיה כשר לא רק מצד ספק ספיקא אלא חלק בלי שאלות. ועל כן ניתן להכניס חוט לתוך החור, ואם הוא לא נכנס לעומק הרי זה בירור לצד הטוב ביותר. ולכתחילה אין לקנות אתרוג כעין זה ולסמוך על ספק ספיקא כמובא ב"פרי מגדים" (אורח חיים אשל אברהם סימן תרפט ס"ק ט). וכן הובא ברא"ם בהערות על הסמ"ג מצות עשה (מובא בסוף הסמ"ג הלכות מגילה ד"ה דשמא בתירוץ השני) שלכתחילה אין לסמוך על ספק ספיקא.
אמנם למעשה העירו לי מה"ביכורי יעקב" שהובא ב"משנה ברורה" להלכה בזו הלשון: "אבל לפעמים יש גומא עמוקה שחללה עד חדרי הזרע וניכר על ידי שיכניס לתוך החלל מחט או שאר דבר דק, בזה נראה דפסול גמור הוא שהרי נקב בתולדה פסול" (סימן תרמח ס"ק לב).
הרי מבואר כי שייך לבדוק ולברר אם החור הגיע עד חדרי הזרע, ולכאורה אם אנו סוברים כ"פרי מגדים" שנקב בין הפלחים אינו פוסל, איך אפשר לפסול את האתרוג מחמת החור היוצא מהפיטם, הלא תמיד יש ספק האם החור נכנס לחדרי הזרע או לבין הפלחים ואם כן יש להתירו משום ספק ספיקא. ועל כורחך מוכח שגם השטח שבין הפלחים מוגדר כמקום חדרי הזרע שלא כדעת ה"פרי מגדים".


היוצא להלכה על פי האמור שיש להחמיר כשידוע בוודאות שהחור נכנס לעומק שטח חדרי הזרע, ולכן יש לבדוק את החור באתרוג באמצעות חוט וכן מורים למעשה.