קשירת מחצלת הסכך
שאלה: האם ראוי לקשור את מחצלות הקנים בהן משתמשים רבים לסכך בשנים האחרונות, ואם אכן ראוי לקושרן באיזה חוט יש לעשות זאת.



















תשובה: כתבו הראשונים שאסור לחבר את הסכך במסמרים, משום שדין הסוכה להיות דירת עראי ולא כבית של כל השנה, וכן כתב ה"שער הציון" (סימן תרלג ס"ק ו) להלכה. ולפני שנים התפרסם ברבים בשם רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל בעל ה"אבן ישראל", שמטעם זה אין לקשור את הסכך.

אולם מדברי ה"משנה ברורה" (סימן תרכט ס"ק כו) מבואר שלא חשש לזה והתיר לקשור את הסכך. וביאר ה"שבט הלוי" (חלק י סימן צג) שקשירת הסכך מותרת משום שאינה נעשית כדרך בניית בית של כל השנה, וכן הובא בשם רבי ניסים קרליץ זצ"ל. מאידך, יש שכתבו בשם רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שיש להיזהר שלא לקשור את הסכך בחוזק רב כעין מסמרים, ויתכן שגם רבי ישראל יעקב פישר שהורה שלא לקשור את הסכך, החמיר רק באופן שהסכך נקשר בחוזקה רבה. (ועיין במה שצוין בעניין זה ב"משנה ברורה" דרשו סימן תרלג הערה 4).
והנה מצוי מאוד שהרוח מגלגלת את המחצלות וחוזרת ופושטת אותן, ועל ידי כן הסוכה נפסלת משום שנעשתה על ידי הרוח. ומה גם שסכך שאינו יכול לעמוד מבלי שהרוח מצויה תגלגל אותו, פסול אף לפני שהרוח גלגלה אותו, משום שהסוכה חשובה כאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, וכפי שכתב בספר "חוט שני" (סוכה סוף פרק ד).
עוד מצוי שהרוח מעלה ומורידה את המחצלות, ולפיכך יש לדון האם על ידי כן נפסלת הסוכה משום שבטלה עשיית האדם. ומסתבר שאם המחצלת התרוממה מעל ג' טפחים וירדה בשנית בטלה עשיית האדם, אולם גם בפחות מכן יש לדון האם בטלה עשיית האדם. וכדמות ראיה לדבר מדין נענוע, שסכך שנעשה בפסול די להרימו ולהורידו בחזרה כדי שיחשב הדבר כעשייה חדשה על ידי האדם, ולא מצינו שנדרשת הרמת ג' טפחים. וכבר הובא בספר "חוט שני" (שם) שאין לנו מקור וגדר ברור באיזה אופן נפסל הסכך שהתרומם ברוח ולפיכך יש להחמיר בכל אופן.

והנה לעיתים ניתן למנוע מהסכך להתרומם על ידי הנחת קורות כבדות על גביו, אולם כשהדבר לא מתאפשר מסתבר שראוי לקשור את הסכך. ויש לדון במה לקשור את הסכך, היות וכאשר קושרים אותו באזיקונים וכדומה, והוא אינו יכול לעמוד ברוח מצויה בלעדיהם, יש בו פסול 'מעמיד' כיון שלכתחילה חוששים לדעת הפוסקים הסוברים שאין להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסכך. (ועיין ב"שולחן ערוך" סימן תרכט סעיף ז וב"משנה ברורה" ס"ק כב). וכאשר קושרים את הסכך בחבל פשתן, הדבר תלוי בדין 'מעמיד' הפסול לסכך מדרבנן, שיש שהחמירו בדבר. (ועיין ב"שולחן ערוך" סימן תרכט סעיף ד וב"משנה ברורה" שם לגבי פסול חבלי פשתן, ועיין ב"משנה ברורה" שם ס"ק כה ובמה שצוין שם במהדורת דרשו הערה 19 לגבי מעמיד בדבר הפסול לסכך מדרבנן). ולכן הדרך המובחרת היא לקשור את הסכך בחוט טבעי המיועד לצורך זה.

לעניין הלכה עולה כי המסכך במחצלת צריך להיזהר שתעמוד היטב במקומה ולא תעלה ותרד ברוח. ולכן עליו להניח עליה קורות כבדות, ואם אין די בכך עליו לקושרה. ויש פוסקים שהחמירו לקשור את המחצלת ברפיון מועט ולא בחוזק כעין בית של כל השנה. ולכתחילה יש לקשור את המחצלת בחוט טבעי, ואם אין לו חוט טבעי יקשור אותה בחבל פשתן, ובשעת הדחק מותר לקושרה אף באזיקונים. אך כאשר הסכך עומד ברוח מצויה, מותר לקושרו באזיקונים לתוספת חיזוק בלבד. (וכפי שכתב ה"חזון איש" סימן קמג ס"ק ב).