מאמרים נוספים

קטן שהגיע למצוות ביום טוב ראשון של סוכות
שאלה: מעשה בבחור שנולד ביום טוב ראשון של סוכות בשעה שמונה בבוקר, ולקראת שמחת בר המצוה שלו העתידה להתקיים ביום טוב ראשון של סוכות עלו בקרבו שתי שאלות. השאלה האחת האם עליו ליטול את ארבעת המינים רק בשעה שמונה בבוקר לאחר שחלפו שלוש עשרה שנה מלאות משעת לידתו או שיכול הוא להקדים ולהתפלל בזמן נץ החמה ולקיים את דין 'זריזים מקדימים למצוות'? והשאלה השנייה היא במידה והתפלל בנץ החמה, האם עליו ליטול בשנית את ארבעת המינים בשעה שמונה כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות.



















תשובה: שאלה זו תלויה במחלוקת בעלי התוספות (תוספות נדה מד ע"ב ותוספות ערכין לא ע"א) האם הקטן נעשה גדול בתחילת היום בו הגיע לגיל שלוש עשרה או רק בשעה המדויקת בה נולד לפני שלוש עשרה שנה. והש"ך (חושן משפט סימן לה) האריך בעניין, וה"לחם חמודות" (נדה סוף פרק חמישי) הסתפק בדעת הרמב"ם בנידון זה. 

והנה להלכה למעשה, לגבי לעבור לפני התיבה כחזן ברבים, פסקו ה"מגן אברהם" (סימן נג ס"ק יג) וה"משנה ברורה" (שם), שכבר מתחילת יום בר המצוה נחשב הנער כגדול ויכול לעבור לפני התיבה. ועיין עוד ב"נודע ביהודה" תנינא (סימן ו) שכתב שכן פשט המנהג בישראל.
אולם הנצי"ב ב"עמק שאלה" (ריש פרשת בחוקתי) חשש מאוד לשיטה הסוברת שהקטן נעשה גדול רק בשעת לידתו והוכיח כן מהשאילתות. ועיין עוד כעין זאת במהרש"ם (חלק ג סימן קכא), וכן נפוצה השמועה כי רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל חשש לשיטה זו לגבי דינים דאורייתא והורה שאין לנער שנולד בבוקר לזמן בברכת המזון בליל בר המצוה. (ועיין ב"שער הציון" סימן  קצט ס"ק יט, וב"חזון איש" סימן לא אות א לגבי הנידון האם זימון הוא מדאורייתא). 

לאור זאת עולה כי לגבי דין 'זריזים מקדימים למצוות' בוודאי שיש לנהוג כעיקר הדין, שהנער חשוב כגדול מליל בר המצוה, אך יש לדון האם ראוי לחשוש לשיטות שעדיין לא נעשה גדול עד שעת לידתו, ולהחמיר וליטול את ארבעת המינים בשנית לאחר שעת לידתו.
ונראה שכבר מצינו באחרונים (עיין בשו"ת "משיב דבר" סימן י) שדנו כעין זאת לגבי השאלה, האם קטן שקיים מצוה בקטנותו יצא ידי חובה בגדלותו. והביאו ראיה מדברי הרמ"א (סימן נג סעיף י) שבמקומות שנהגו לקבל את השבת בשעה מוקדמת ולהתפלל ערבית מפלג המנחה, בחור שנעשה בר מצוה בליל שבת קודש לא יעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. והעירו האחרונים שמשמע מדבריו שכל הנידון הוא לגבי לעבור לפני התיבה, אבל לגבי שאר הדינים שנוגעים לנער עצמו, הוא יצא ידי חובה למרות שקיים אותם בפלג המנחה. ומבואר מהדברים שנער שקיים מצוה בעודו קטן, יצא ידי חובה גם לזמן גדלותו. וביאור העניין כמבואר בדברי רבי חיים סולוביצ'יק זצ"ל (הלכות קרבן פסח פרק ה הלכה ז) שקטן פטור מחיוב מצוות אך לא מקיום מצוות, ודו"ק.
ועיין שם שחילק בין קרבן פסח למצות מצה. ומצינו באחרונים שהאריכו בעניין זה, ועיין ב"מנחת חינוך" (סימן שו ועוד לגבי ספירת העומר).

לעניין הלכה עולה כי הבחור יכול להקדים ולהתפלל בזמן נץ החמה ולקיים את דין 'זריזים מקדימים למצוות', אך מאחר שהאחרונים האריכו בנידון זה ראוי שיטול את ארבעת המינים בשנית לאחר שעת לידתו. (ועיין עוד ב"מועדים וזמנים" חלק א סימן קי, וב"מנחת יצחק" חלק י סימן יז וב"שבט הלוי" חלק ח סימן ד).